שיחה עם השטן על מנהיגות

יום אחד דיברתי עם השטן. אמרתי לו: "תראה, אלוהים עושה דברים גדולים בקהילה שלנו." והשטן השיב: "כן, אבל זה לא יחזיק מעמד עד כמה שזה תלוי בי."

"איך אתה מתכנן להפסיק אותו?" שאלתי.

שפיטה

"זה פשוט למדי", הוא אמר. "בדיוק עכשיו זה חג הפסח, תראה איזו דוגמה! אתה יודע מה עשיתי בזמן ההוא כדי להסית את האנשים נגד משה? ראשית, זרעתי פחד. ברור שהכול היה טוב אחרי שהם עזבו את מצריים, אבל מה קרה ברגע שהם ראו את הצבא מצרי עוקב אחריהם? מילאתי אותם בפחד. אני אמרתי להם שהיה להם טוב יותר כעבדים במצריים והם עומדים עכשיו למות בגלל משה!"

וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהֹוצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י טֹ֥וב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃ (שמות י”ד:י-י”ב)

סכסוכים בין המנהיגים

"בשלב הבא אנסה להסית את זקני הקהילה אחד נגד השני. אזרע זרעים של שיפוט אחד כלפי השני במחשבותיהם. אתה זוכר איך אהרן ומרים שפטו את אחיהם, משה? אפילו אחרי שאלוהים השתמש בו בעצמה כה רבה?"

וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹדֹ֛ות הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃ (במדבר י”ב:א-ב)

מרד!

"אם זה לא יעבוד, אזרע זרעים של חוסר אמון במנהיגים האחרים. אתה זוכר את הסיפור על קורח? הוא דבר נגד משה והסיט אנשים רבים נגדו."

וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְאֹ֥ון בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃ וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מֹועֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃

וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתֹוכָ֖ם יְהוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהוָֽה׃ (במדבר ט”ז:א-ג)

גאווה וקנאה

"אם הם יתנגדו לתכניתי, אנסה להשתמש בגאווה שלהם כמו שעשיתי לתלמידים של ישוע. למעשה, רוב הזמן, אני אפילו לא צריך להתערב יותר מידי. במקרה של יעקב ויוחנן, לא הייתי צריך לעשות הרבה על מנת לגרום להם להתחיל לחשוב שהם טובים יותר מאחרים."

יעקב ויוחנן בני זבדי לחשו באוזנו: "רבי, אנחנו רוצים לבקש ממך טובה."

"איזו טובה אתם רוצים?" שאל ישוע. ”כאשר תשב על כסא המלכות, אנו רוצים לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך." (מרקוס י:ל’’ו-ל”ז)

"אני זוכר שחשבתי: "ואלה הגברים שהולכים להפיץ את המסר שלו…?”

הפסקתי אותו, "אבל הם עשו את זה! הם גדלו והתבגרו והפיצו את הבשורה בכל רחבי העולם! הם הפכו להיות אנשים צנועים והכשירו מנהיגים צנועים להיות רועים לאנשי אלוהים"

פילוג: המטרה של השטן

הוא התרגז והגיב, "כן הם השתנו, אבל אני יכול לתת לך אלף סיפורי הצלחה בהם השתמשתי קנאה, גאווה ורכילות כדי להרוס קהילות. אמרתי לסגני מנהיגים: 'אתה צריך להיות בשליטה! המנהיג הבכיר לא מעריך אותך כפי שמגיע לך. הוא לא רואה את המתנות שלך! אתה צריך להנהיג קהילה משלך.' ואז הייתי אומר לו, 'למעשה, אתה צריך להוביל את הקהילה הזאת. או שתתחיל משהו חדש! אני בטוח שיש הרבה אנשים שילכו איתך אם תתחיל קהילה חדשה באותו אזור. ואולי אפילו כולם יעזבו איתך!'"

"באותו זמן, הייתי עושה כל שביכולתי כדי למנוע ממנו להבין כמה הרס ופירוד ייגרמו על ידי הפילוג. זה גרם לפירוד בתוך משפחות וחברויות נהרסו, אבל הייתי ממלא את מוחו באשליות של גדולה. זה באמת לא היה כל כך קשה בזמנו. אפילו הצלחתי להפריד את בר נבא משאול!

יש דרך אחרת!

"כמובן, אני חייב להודות שהיו מקרים אחרים שבהם לא משנה כמה ניסיתי, לא יכולתי להצליח לגרום פילוג. בקהילות האלה היה צוות זקני הקהילה חזק שאהבו וכיבדו אחד את השני תמיד. כל אחד מהם היה מתפעל את המתנה שלו, מבלי לקנא באחרים. כמה שנאתי אותם!

"אפילו המנהיגים הצעירים, שברוב המקרים קל יותר לפתות אותם לקנאה או גאווה, התנהגו לפי הדוגמה של האהבה והכבוד הדדי. וגם אם הצלחתי להשיג דריסת רגל בלב של אחד מהמנהיגים הצעירים- הזקנים האלו טיפלו בו בענווה, כך שהתכניות שלי להפוך משהו קטן לרעידת אדמה לא הצליחה. גם כשכן הצלחתי לעורר מישהו נגד המנהיגות, הזקנים האלה היו כל כך מאוחדים שכל מי שניסה לגזול את סמכותם עזב או- חס וחלילה- למד לקח. במקרה הראשון, למרבה המזל, תמיד יכולתי לשלוח אותו למקום אחר כדי לגרום לצרות.

"זכור את המילים שלי", הוא הצהיר, "אעשה כל שביכולתי כדי לגרום לחלוקה או פילוג, לעורר קנאה בין האחים ולעורר האשמות הדדיות. כשיגיע הזמן, נראה אם תוכלו לעמוד או לא."

אמר ועזב …

ואני אמרתי לעצמי :"בחסדו של אלוהים."

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s