חופשי להלל (כמו דוד המלך) חלק 1

 [audio http://cantorlink.com/freetoworship.mp3]

רון קנטור

מה דת אומרת?

דת מלמדת אותנו דרכים רבות להלל את אדוני, אך לרובן יש תסריט מסוים. ביהדות המודרנית יש לנו את הסידור, שנועד להגיד לנו בדיוק מה לעשות ומתי לעשות זאת. ”בראש חודש ובחול המועד אומרים זה…“ או ”במוצאי שבת ויו”ט (אומרים זה)“ 

בעולם הקתולי יש את המיסה ורבים מהקתולים מדליקים נרות כדי להשיג משהו רוחני. ישנן דתות שאומרות שצריך לעלות לרגל למקומות כמו מכה, הוותיקן או אפילו הכותל המערבי, וכל זאת על מנת להתקרב לאלוהים.

אבל האמת היא שאלוהים לא נמצא במכה, בוותיקן או אפילו בכותל המערבי.[1] כיהודי, אני אוהב לבקר בכותל המערבי, אך לא מפני שאני חושב שנוכחותו של אלוהים שם חזקה יותר מאשר במקומות אחרים. אני הולך לשם כי זה חלק מההיסטוריה שלי ושל העם שלי. הברית החדשה אומרת כי הנוכחות של אלוהים כבר לא נמצאת בבניינים:

אַךְ הָעֶלְיוֹן אֵינֶנּוּ שׁוֹכֵן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂי יָדַיִם. (מעשי שליחים 07:48)

 אז איפה הוא?

הֵן אֲנַחְנוּ הֵיכַל אֱלֹהִים חַיִּים, כְּפִי שֶׁאָמַר אֱלֹהִים: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"; "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם"; "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָה יִהְיוּ לִי לְעָם." (אל הקורינתים ב ו:16)

הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְכִי רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבְּכֶם? (אל הקורינתים ג:16)

אלוהים הוא בתוכנו! הוא לא נמצא ב"אתר קדוש" כלשהו. במקום בו אנחנו מתאספים, נמצאת נוכחותו של אלוהים!

ישנן דתות שמתמקדות באנשים שמיוחדים בעיניהן. הקתולים מנשקים את טבעתו של האפיפיור (לא מאוד סניטרי) כדי לקבל ברכות, יהודים דתיים מבקרים רבנים מסוימים, אפילו כאלו שכבר מתו, על מנת לקבל כוח רוחני. למשל, כל ינואר כ-100,000 יהודים מבקרים בקברו של הרב המרוקאי המפורסם, הבבא סאלי, בתקווה לקבל ברכה. למרבה הצער, אנשים מתים אינו יכולים לסמוך ידיים ולהקנות כוח רוחני. ישנם רבים שתולים תמונה של הבבא סאלי על הקיר שלהם כפעולה של הלל. גם זה לא יעזור להם. למעשה, מי שמבקש כוח רוחני מביקור בקברים ומתפלל לאנשים מתים או לתמונות של אנשים מתים- מעורב בכישוף. זה בדיוק ההיפך מהתמונה של הלל שאנחנו רואים בתנ"ך.

איך אנחנו כן יכולים להלל?

התנ"ך מספר לנו בדיוק איך להלל ואין לזה שום קשר לאנשים מיוחדים או מקומות מיוחדים. בטח שלא חס וחלילה, קברים! מיד לאחר "קריאת השמע", בספר דברים, כתוב איך להלל את אלוהים בתוך ה-ואהבת:

  וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ (דברים ו:ה)

 כך אנו מבטאים את אהבתנו כלפי אלוהים, בכל ליבנו, כוחנו, נאמנותנו, תשוקתנו ונשמתנו. אנו מביעים את אהבתנו לאלוהים, כיוון שאנו מכירים אותו. אם אתה רוצה לבקש ממני משהו לא היית מבקש מהתמונה שלי, מדליק עבורי נר או מבקר בעיר הולדתי! לא! היית פשוט שואל אותי. אנחנו מדברים אל אלוהים כי הוא החבר שלנו, למרות שהוא גם מלכנו.

דוגמה: אירוע ספורטיבי

אני זוכר לפני עשר שנים את הפסח הראשון אחרי שעלינו לישראל. נסענו לאילת. ערב אחת טיילנו על הטיילת וראיתי קהל ענק בחוף הים מול מסך ענק. רציתי לראות מה הם ראו על המסך. זה היה 'הנס ז'לגיריס', כשמכבי תל אביב שחקו נגד ז'לגיריס ב-2004. מכבי הייתה צריכה לנצח על מנת לעבור לפיינל פור. נשארו רק 12 שניות והם היו בפיגור של 6 נקודות. בצורה כלשהי הם סגרו את הפער ל-3 נקודות אך נשארו רק 2 שניות. דרק שארפ תפס את הכדור, זרק אותו והשיג בכך 3 נקודות כדי שגרמו להארכת המשחק.

כולם חגגו כאילו משה הציל אותם ממצרים! (זה היה בפסח, להזכירכם) "זה נכנס! זה נכנס! זה נכנס!" אמר המנחה. גם אני קפצתי וצעקתי משמחה. מכבי הצליחה לנצח את האליפות. אף על פי שלא הכרתי שם אף אחד, רקדנו כמו אחים. אף אחד לא חשב שזה מוזר. אך ברגע שמישהו מתחיל להביע את עצמו ככה בהלל- לחגוג את המתנה היקרה שקיבל- אנשים חושבים שזה קיצוני או מוזר. זה לא מוזר להשתכר ולהשתולל בשביל כדור רגל וכדור סל, אבל לשמוח באלוהים זה בלתי מקובל? אני לא מסכים!

בזכות ישוע קבלנו משהו הרבה יותר חשוב ויקר מהאליפות ביורו ליגה. השמות שלנו כתובים בשמים. אם זכייה באליפות מעוררת תגובה כזו, כל שכן אנחנו, העם של אלוהים, צריכים לשבח ולהלל אותו בכל מאודנו! אנחנו לעולם לא נמות! יש לנו משהו שאנחנו יכולים לחגוג! אנחנו נהיה איתו לנצח!

בחלק השני, נסתכל על הדוגמה הטובה ביותר בתנ"ך של "איך להלל לפי הברית החדשה". דוגמה זו היא דווקא מהברית הישנה- דוד המלך.

(תמונה: amanderson2)

[1].כמובן שהכותל המערבי בהר הבית שונה ממכה או הוותיקן. אלוהים הוא שאמר לשלמה לבנות אותו והבטיח שזה יהיה מקום מיוחד ושכאשר אנשים יתפללו בו- אלוהים ישמע מן השמים (מלכים ב פרק ח). בחנוכתו מילאה שכינת אלוהים את בית המקדש. בית המקדש היה מרכז הפולחן לעם יהודי במשך מאות שנים. עם זאת, כאשר ישוע מת, הברית החדשה אמרת ש"הפרוכת שלפני קודש הקודשים בבית-המקדש נקרעה לשניים – מלמעלה עד למטה". כך אלוהים סימן באופן על טבי שיש עכשיו לכל אדם, בכל מקום הזכות והיכולת להיכנס באומץ לקודש הקודשים, לכסא המלכות השמימי, ולקבל חסד בזכות הדם של ישוע (עברים 04:06).

 למרות שהר הבית הוא עדיין מקום מיוחד בהיסטוריה מקראית, נוכחותו של אלוהים עכשיו שוכנת באנשיו של אלוהים. "ואני אשים את רוחי בך" (יחזקל ל"ו:כ"ד).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s